הנרי ריידר הגארד ותעלומת האישה המתה-חיה

אבשלום אליצור

1 בנובמבר 2026

4 דקות קריאה

ספרות

הנרי ריידר הגארד הוא בעיני סופר הילדים המרתק ביותר. את ספריו קראתי בנשימה עצורה בילדותי. שלושה מהמפורסמים ביותר – "מכרות המלך שלמה," "אלן קווטרמיין" ו"היא" – סיפרו על הרפתקאות מטלטלות מאין כמותן באפריקה, לעתים קרובות על גבול הכישוף. "בת מונטסומה" הרחיק מאנגליה אל דרום-אמריקה. הגארד עצמו חי שנים רבות בטרנסוואל וזימבאבווה, ופעם נסע למקסיקו.

העין הפסיכואנליטית אמונה ללכוד מוטיבים חוזרים בסיפורים שונים של אותו סופר. את עיני לכד המוטיב המבעית של האישה המתה-חיה. ב"מכרות המלך שלמה," המכשפה גאגול חיה כבר דורות ותבעה חיים רבים. ב"היא" מולכת המלכה היפהפייה אַייֶשָה ומולכת על ארץ הלבנים המסתורית באפריקה, ומתברר שהיא חיה שם מימי אלכסנדר מוקדון! מדי פעם רוקדת קרוב לאש מסתורית כדי לחזור לעלומיה. כך היא עושה מאות שנים עד שהיא מתאהבת בליאו האנגלי ומזדקנת בבת-אחת.

ב"בת מונטסומה" נעשה המוטיב חזק עד אימה. בתחילת הסיפור מוצא הנער תומס את גופת אימו שנרצחה בידי מחזרה הספרדי דה-גארסיה. הוא דולק בעקבותיו אל ספרד תחת אימי האינקוויזיציה. שם הוא נחלץ לעזרת נזירה שהרתה לאותו נבל ונדונה להיקבר חיים בקיר המנזר יחד עם תינוקה. כשוליית רופא, הוא משקה את שניהם ברעל כדי להצילם ממוות איטי. בדרום אמריקה האצטקית הוא ניצל ברגע האחרון מלהיות מוקרב במקדש ונושא לאישה את הנסיכה אוטומי, בת המלך מונטזומה. והנה, בתקופת המצור הספרדי, מופיעה סצנה מבעיתה. הנסיכה פפנצין, אחותו של מונטזומה שמתה ונקברה כמה ימים קודם לכן, קמה מקברה בלילה ובאה אל אחיה לבשר לו שסופו קרוב. עכשיו חוזר הנבל גארסיה, שהגיע לממלכת האצטקים כחייל ספרדי. הוא מנסה להרוג את הנסיכה אוטומי ולא מצליח, אבל היא עצמה מתאבדת בבליעת רעל כשהיא מבינה שתומס עדיין אוהב את לילי שהשאיר באנגליה. גם כל ילדיהם מתים. תומס שב אל ביתו באנגליה כעבור שנים רבות כאיש זר, אבל לילי, שנותרה ברווקותה, מזהה אותו והאהבה פורחת מחדש.

יש כאן דראמה אדיפאלית חזקה: האויב שרצח את אם הגיבור, וניסה לרצוח גם אותו, ינסה מעברו השני של האוקיאנוס לרצוח את אשתו, וגם האישה הספרדייה שנטש היא אם לתינוק – תינוקו שלו – ושניהם נידונים להיקבר חיים. כך גם גם בסיפור האפריקאי "היא": המלכה אַייֶשָה שליאו מתאהב בה יכולה להיות לא רק אמו אלא סבת-סבת-סבתו מאות דורות אחורנית.

מהיכן המוטיב הזה של אישה מתה-חיה, לפעמים מכשפה מכוערת ולפעמים מלכה יפהפייה? ומה פשר המוטיבים האלה של קבורה בחיים וקימה מתוך הקבר?

הלכתי אל קורות חייו של הסופר. גם הם סיפור מטלטל, אבל מעט רמזים. כן, הוא שָכַל ילד קטן, אסון ששבר אותו. גם גיבוריו אלן קווטרמיין ותומס ווינגפילד. עוד פרט תואם: אישה נשואה אכן הרתה להגארד, וילדה תינוקת שנפטרה! ועוד דבר: אימו נפטרה כשהיה כבן שלושים ושלוש. לכאורה לא אובדן טראומטי. אבל הוא התעניין הרבה בספיריטואליזם, מה שאומר שהאובדן היה קשה מנשוא. אלה המתנגדים לחיפושי קשרים בין היצירה והיוצר יפהקו משעמום אבל בעיניי אלה קשרים משמעותיים. לא אתפלא אם יתברר שהיה אובדן טראומטי אפילו יותר בחייו המוקדמים.

אבל הקשר הברור ביותר בין החיים ליצירה היא לילי. זה היה כינויה של אליזבת' ג'קסון, שהייתה ארוסתו של הגארד בצעירותו באפריקה וכנראה אהבת חייו. אבל היא נישאה לאיש אחר. הגארד השבור חזר לאנגליה והקים משפחה משלו, אבל כעבור שנים רבות שמע כי אהובתו ננטשה ע"י בעלה שגם הדביק אותה בעגבת. הוא בנה בית קטן באחוזתו ושיכן בה את לילי. מה עוד היה ביניהם איני יודע. הקשר שקוף: לילי הוא שם אהובתו של תומס, גיבור "בת מונטסומה." ובספר אחר, "נאדה השושן" היא מופיעה בשם הפרח באנגלית: "Nada the Lilly"!

כל אלה עלו בי לפני כמה ימים כשהתכתבתי עם ילד יקר לי וסיפרתי לו על הספר האחרון הזה, "נאדה השושן," שהוא הכי שובר-לב מכל ספרי האגרד. בניגוד לספרים הקודמים, אין בו עלילה מוקפדת אלא סיפור חיים כאוטי של יליד אפריקאי בשם מוֹפֹּו. אלה היו חיים רצופי אסונות. אימו, אחותו ואשתו נרצחו במרוצת השנים ע"י המלך צ'אקה, ומוֹפּוֹ שירת כחייל תחת פיקודו ליום הנקמה. אין סוף שמח, אין ניצחון הטוב. לי יש תחושה חזקה שזה היה, פחות או יותר, סיפור חיים אמיתי ששמע האגרד בטרנסוואל והעלה על הכתב.

שם הספר בעברית הוא "האחים הזאבים." לא יודע אם להמליץ עליו. אותי הוא טלטל בעוצמה לא מוסברת כשחזרתי אליו לא מזמן אחרי עשרות שנים.

הילד החל לקרוא.

אבשלום אליצור

תגובות

יש להתחבר כדי להגיב

התחברות

מאמרים קשורים