סופ"ש של גניקולוגים ב"דן קיסריה." תוכנית הרצאות עשירה על מגוון ההשקות בין רפואת נשים לתחומים נוספים. רובם, מה לעשות, גברים, אבל אנשים נהדרים. אהבה למטופלות, מסירות למתמחים/ות, ומהמעט שראיתי בחדר האוכל, גם אנשי משפחה מסורים.
דיברתי על השילוש המרתק חלום-שינה-בריאות אצל גברים ונשים. ציטטתי בין השאר את המאמר העיתונאי הזה: אחד הרופאים הנערצים בעולם אושפז בזקנתו בבית-חולים והזדעזע לגלות שם כמה נהלים חסרי היגיון, כמו להעיר את כל החולים לפנות בוקר, בעודם שקועים במה שידוע כיום כשלב החשוב והמרפא ביותר של השינה, REM:
https://www.haaretz.co.il/.../0000017f-f5ba-ddde-abff...
קוראים לזה סטרס "יאטרוגני," כלומר שנגרם ע"י רופא. הכי מיותר, הכי קל למניעה.
לכן הצעתי ניסוי. במחלקת בתי חולים עם ממוצע של כשבוע ימי אשפוז, קרדיולוגית, כירורגית וכו', יחולקו מטופלים ומטופלות כנהוג, לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, מקבילות מבחינת האבחנה הרפואית, קבוצת הגיל, שכבה סוציואקונומית וכד'. בשתי הקבוצות יקבלו כולם אותו טיפול בדיוק, בהבדל אחד: בקבוצת הניסוי לא מעירים אותם – חוזר: לא מעירים ב-05:00 –לבדיקות ותרופות. בסוף האשפוזים להשוות בין הקבוצות מבחינת תהליכי ההחלמה והמדדים הרלוונטיים.
הכי זול, לא צריך אפילו הלסינקי. למה יש לי הרגשה שתוצאות הניסוי יכניסו את המערכת הרפואית למבוכה גדולה?
עד שיקום איזה מנהל מחלקה ויעשה אותו, הנה עצה: אם חלילה אושפזתם, הודיעו שאתם מסרבים לפרוצדורה הזאת. כנ"ל לגבי יקיריכם.
לא רק דיברתי אלא גם שמעתי, תיקנתי כמה טעויות, למדתי המון ומקווה ללמוד עוד. תודה לד"ר יעקב סגל, לקופת חולים מכבי ולכל מארגני ומשתתפי הסופ"ש הזה.
