טִמכּוּם (stuphistication) הוא תרומתי לשפה העברית, לציון שילוב ייחודי בין תחכום לטמטום. כך קורה כשאדם או קבוצה של אנשים אינטליגנטיים מבצעים בצורה מאוד מחוכמת משהו מטופש להפליא. אני ממליץ בנושא זה על ספרו המרתק של פרופ' שלמה קניאל נפלאות הטיפשות.
מייקרוסופט היא מונופול עולמי שכמעט כולנו לקוחות שבויים שלו. לא כיף. כמה פעמים, כשהייתה תקלה בשירות, הייתי צריך לחדור טלפונית בדרכים ערמומיות אל מרכזי השירות שלהם כדי לקבל מענה אנושי במקום הצ'אטבוט העלוב. אז ברור שכאשר היחסים מתהפכים והם הלקוח, אני לא עושה להם הנחות.
ממייקרוסופט קיבלתי המחשה מופלאה לטמכום. זה היה בתקופת הקורונה והם הזמינו הרצאה בזום. לשם כך ביקשו שאטעין (בתשלום!) את תוכנת הזום שלהם. תשכחו מזה. אז הציעו שיבוא עובד של החברה אל ביתי עם מחשב שלהם ויחבר אותי דרכו לזום. סליחה, לא יהיה לכם יותר כבר יותר זול שאני אגיע אליכם ותוסיפו לשכר ההרצאה את הוצאות הנסיעה וביטול הזמן? נדרשו להם יומיים של טלפונים הלוך-ושוב עד שהסכימו.
נסעתי לסניף בהרצליה. אמצעי בטיחות קפדניים וכל סימני העושר של חברה בינלאומית. חמישה(!) אנשי צוות ליוו אותי אל האולפן המשוכלל, לבל אציץ חלילה לימין או לשמאל, וההרצאה התחילה. על המסך ראיתי בקהל פנים שנראו די אינטליגנטיות. אם הם היו באמת אינטליגנטים כבר לא אדע לעולם, כי ברגע שהגיע שלב השאלות – כבתה תוכנת הזום.
כל החמישה נראו חסרי-אונים במקרה הטוב, אדישים במקרה הפחות טוב.
חלפה שנה, והנה צעיר אינטליגנטי ונעים מתקשר לבקש הרצאה לקבוצה של עובדי החברה הלומדים מדע ופילוסופיה. המחיר שהציעו היה מביש אפילו לחברת הייטק קטנה, אבל זה התקציב שלהם. מסכים?
בשבילך, בחור תאב-דעת, אין בעיה.
אז זהו שיש בעיה. כעבור שעה התקשרה המארגנת ואמרה שהאחראית רוצה פגישת זום של ארבעתנו, "כדי להכיר אותי וללבן את נושא ההרצאה." לשם כך ביקשה שאפַנה למחר בבוקר "משהו כמו חצי שעה."
למישהו אצלכם עלה השתן לראש? התעניינתי. ממתי אני צריך לעבור אודישן?
בבקשה אבשלום תבין זו קבוצה מיוחדת! נשתדל לא לגזול מזמנך.
גזלו ועוד איך. שתים-עשרה דקות חלפו בהמתנה בזום לפני שהואילה ה"אחראית" להופיע, ואז החלה לתאר את הייחודיות של הקבוצה. בטון דידקטי נחרץ הסבירה לי שפורמט ההרצאות שהיה מקובל עד היום, עם "הדיכוטומיה הכוחנית של בעל הידע ומבקשי הידע," אבד עליו הכלח, והם צריכים הרצאה בסגנון שוויוני ופתוח, שכולם ידברו עם כולם, ולכן היא מעודדת אותם גם להיכנס באמצע לדברי המרצה, כי מושג הידע כיום הוא נזיל ובכלל...
וזה נמשך, ונמשך... המחשה כזאת של אוטיזם ניהולי לא ראיתי מימיי: מזמיני ההרצאה מרצים למרצה איך להרצות! אני מתחיל לאבד סבלנות, פוער פה כמו בסיטקום זול, ופורש ידיים בייאוש (הכל מול המצלמה!) בניסיון לעצור את המרצָה הנמרצת, אבל הבחור והמארגנת מאותתים לי במצוקה שאזרום אִתה.
בחיי שזרמתי. אפילו אמרתי שאין בעיה שייכנסו לתוך דבריי מתחילת ההרצאה ועד סופה במסגרת השעה.
שלושת רבעי שעה חלפו עד שסיכמנו תאריך ושעה.
כעבור יומיים התקשרה המארגנת. היא והאחראית עשו סיעור מוחות אחרי השיחה, והאחראית החליטה שלוקחים את הקבוצה לכיוון אחר כי...
את המשך הרצאה-ב' כבר לא שמעתי, ואין לי מושג מתי היא הבחינה שניתקתי. אבל שלחתי מיד במייל חשבונית עסקה עם בקשת אישור מסירה.
בפעם הראשונה קיבלתי תשלום על הרצאה כשומע ולא כמרצה.
