לבי החסיר פעימה כששמעתי את שמך, איתן.
אתה לא מכיר אותי אבל היה לי הכבוד להכיר ולאהוב מאוד את אביך. פרופ' עזרא גַלוּן ז"ל, יליד לייפציג, היה קצין ולוחם מהולל בפלמ"ח ובמלחמות ישראל, נעשה בוטנאי, מומחה לחקלאות וחוקר רגנרציה ואיחויי גרעין וציטופלזמה, ולימים ראש המחלקה לגנטיקה של צמחים במכון וייצמן, שם היה לי הכבוד לעבוד אצל פרופ' קרל יעקב ז"ל. אני חייב לעזרא הרבה ולא ארחיב. והייתה אמך היפהפייה פרופ' מרגלית ("ליתיליין") גלון ז"ל, מומחית עולמית לחזזיות, אותו יצור כפול המורכב מפטרייה ואצה בסימביוזה מושלמת, ייסדה וערכה את כתב-העת הבינלאומי Symbiosis, ויחד עם עזרא יצרה שיתופי פעולה עטורי פרסים.
אני זוכר את הסמינרים של ימי שישי בהם היה מתחיל אבא בדרשה מפרשת השבוע "כדי שזה לא יהיה מושב לצים." ראה הבן הרופא כי טוב וכתב גם הוא עם אביו ספר, Manufacture of Medical and Health Products by Transgenic Plants, עליו כתב אחד המבקרים: "ספק אם קראתי אי פעם ספר על ביולוגיה של צמחים עם כל כך הרבה חיוך, צחוק ושעשוע."
מה יש לומר, בן אצולה. אז גם בשם אבא ואמא ז"ל תודה על דבריך לפטרייה הטפילה הגזענית אורית סטרוק, מילים של אומץ, אחווה ואהבה, מהות מקצוע הרפואה.
