צלצול טלפון בצהריים. גיורא קלר, פסיכולוג קליני בכיר, בעבר קצין בגולני ונפגע קרב, וחבר יקר מאוד. אהלן מה נשמע מזמן לא דיברנו וכו'. מתברר שאחרי אסון אוקטובר הקים גיורא את מיזם "אמנות האהבה" לטיפול חינם בנפגעי המלחמה. הוא אומר לחייל: אתה לא צלצלת אליי בבוקר השביעי באוקטובר כדי שאעביר לחשבון הבנק שלך תשלום על שאתה מגן על חיי, עכשיו תן לי לשלם לך לפחות בטיפול. המיזם הוא ברוחו של הפסיכואנליטיקאי אריך פרום, אחד ההומאניסטים ומהוגי הדעות החשובים במאה ה-20, שהגיע הזמן להתוודע מחדש אל מורשתו.
תגיד אבשלום מה הקטע שלכם הפיזיקאים עם הדבר הזה שנקרא שדה? אני מספר לו קצת על ניוטון ופראדיי ומאקסוול ואיך איינשטיין לא הצליח לאחד את השדות. אבל תגיד אבשלום, ובבקשה לא לצעוק ולא להתעצבן, לא יכול להיות שיש מין שדה כזה של אהבה?
אז סיפרתי לו שכבר כתבתי על ניסיונות כאלה שלא ממש הצליחו להרחיב את מושג השדה לכיוונים שהוא מתעניין בהם, והנה אני מספר שוב גם לכם, אז תלחצו גם על הלינק בסוף ותתחברו אל פרויקט האהבה שלו כי ההצלחה שלו תלויה גם בכם.
א.
בוטנאי בריטי בשם רופרט שלדרייק פרסם ב-1981 ספר סנסציוני, A New Science of Life, ובו קרא תיגר על תורת האבולוציה. הוא טען שקיים שדה פיזיקלי בלתי-ידוע, "השדה הצורני," הגורם לכך שבכל פעם שצורה מסוימת נוצרת באקראי מספר רב של פעמים, גדל הסיכוי להיווצרותה שוב – הפעם באופן לא אקראי – בהשפעת אותו שדה. שפע דוגמאות יפהפיות מתחומי האמבריולוגיה, המורפולוגיה והתנהגות בעלי החיים הובאו כדי לתמוך בתזה המהפכנית.
כתב-העת המדעי היוקרתי ביותר, Nature, תקף את הספר במאמר-מערכת תחת הכותרת "ספר לשריפה?" יש ספרים, אמר העורך, הפיזיקאי סר ג'ון מאדוקס, שצריך לשרוף, כמו "מיין קאמפף" של היטלר. את הספר של שלדרייק לא צריך לשרוף, הוא פשוט ספר רע.
כעבור שנים רבות הזדמן לי לפגוש את שלדרייק באחד ממפגשי הקיץ המיתולוגיים של "סדנת מודֶנה" של ה-ETH בציריך שארגן פרופ' פייר לואיג'י לואיזי בעיר הטוסקנית היפהפייה בשם זה. האיש התחבב עליי מיד (הציצו בקלסתר פניו) ויצאנו לטייל ביערות הסמוכים. שיחה עם חוקר טבע בלב הטבע... מרגש. אבל במהלך הוויכוח עקצתי אותו: תגיד נכון שהקטילה של נייצ'ר עשתה את ספריך רבי-מכר? נכון, השיב, בזכותה אני מרוויח יפה, אבל היא חסמה לי כל אפשרות לקביעות, ועד היום אני צריך לשלם מכספי על כל ניסוי.
באפריל 2008 הוזמן שלדרייק להרצות במכון סנטה-פה היוקרתי. כשירד בסוף ההרצאה מהפודיום ניגש אליו יפני צעיר ותקע בו סכין. למרבה המזל פגעה הסכין רק בירכו. כמה רופאים בקהל חשו לעזרתו והוא הובהל לניתוח. המתנקש הסביר לעיתונאים ששלדרייק שלח הודעות טלפתיות למוחו.
נראה לכם שהמעורער-בנפשו לא שמע מעולם על מאמר ההסתה של נייצ'ר?
ב.
ב-1988 פרסם האימונולוג הצרפתי ז'אק בנווניסט מאמר באותו נייצ'ר ובו הציג ראיות לפעולה ההומאופטית של מים שדוללו עד שכמות החומר הפעיל בהם הייתה אפס. כתב-העת פרסם את המאמר אחרי שעבר חמש פעמים את ביקורות העמיתים המקובלות, אבל התנה את הפרסום במשלוח צוות מטעמו למעבדה של בנווניסט כדי שיחזור לפניו על הניסוי. בנווניסט, יהודי עדין ונעים-הליכות שכבר הוזכר כמועמד לנובל על עבודותיו הקודמות, עשה את טעות חייו והסכים.
המאמר פורסם, ומשלחת הבדיקה, עם כמה מדענים ידועי-שם, הופיעה במעבדתו של בנווניסט. מדענים ידועי שם? כן, אבל מי עוד היה במשלחת? הבריון לעיל, מאדוקס, שהחליט שתפקידו של עורך כתב-עת הוא גם להיות אינקוויזיטור, והוא הביא אתו גם את הקוסם ג'יימס ראנדי, חושף נוכלים שחשף את רמאויותיו של אורי גלר. סביר שבנווניסט לא קלט באותו רגע מה מכינים לו השניים האלה, ושאחרת היה מעיף אותם ממעבדתו בלוויית בעיטה הגונה באחוריהם.
על מה שקרה במעבדה באותו יום אני מעדיף לדלג, זה שובר-לב מדי. בשורה התחתונה – הכל היה ארטיפקט.
בנווניסט לא נדקר ולא הותקף פיזית, הוא נפטר ב-2004 בגיל 69, ובינתיים קיבל את פרס האיגנובל, פרס שנועד לעשות צחוק ממדענים.
נראה לכם שלמסע הביזוי של נייצ'ר לא היה קשר לתוחלת חייו?
ג.
כבר בתחילת המאה הקודמת הציג הפילוסוף היהודי-צרפתי אנרי ברגסון גישה אלטרנטיבית לדארוויניזם, ושיער כי דחף ההתפתחות הוא חוק יסוד של היקום (חפשו את ההתפתחות היוצרת בעברית - הנאה מובטחת). ההשערה לא עמדה במבחן למרות ניסיונות רבים עד היום. שלדרייק ובנווניסט הם במובן זה ממשיכיו של ברגסון ושל הוויטאליזם של המאה ה-19, שגם ישעיהו ליבוביץ נמנה עליו למרות שהיה מכחיש בתוקף שיוך זה. לא מקרה הוא שחתן פרס נובל לוק מונטאנייה, מגלה וירוס ה-HIV ובעצמו דמות שנויה במחלוקת, כינה את בן-ארצו המנוח בנווניסט "גלילאו של דורנו."
אני סבור שגם שלדרייק וגם בנווניסט טעו, ואין צורך לתקן את הפיזיקה כדי להסביר את פלאי החיים. הצגתי באתר זה כמה מאמרים המראים כי התרמודינמיקה, ענף הפיזיקה העוסק באנרגיה, אנטרופיה, מידע ומורכבות, עשירה דיה כדי להסביר את התופעות המופלאות ביותר של החיים. אבל את ההגנה על הפרדיגמה השלטת אפשר היה לעשות בהליכים המקובלים, בלי לשפוך את דמם בצורה שתרתיע רעיונות חריגים בעתיד.
אבל לשום מדען רציני אין ספק שאהבה, עם או בלי שדה, עובדת, והיא נחוצה מאוד לעולם הדפוק שלנו ובעיקר לאזור האומלל הזה בו נגזר עלינו לחיות. אז תכירו את גיורא קלר ובואו הצטרפו ותרמו לפרויקט האהבה שלו:
https://www.erichfrommtheartofloving.com/copy-of-%D7%9E...
לתרומות: ״אמנות האהבה- אפ״י, אריך פרום ישראל״ בנק לאומי- 673 חשבון 18490032
