8 באוגוסט 2024
כפיזיקאי, אני חוקר שנים רבות את הסימטריה הביולוגית כמשקפת את הסימטריה של חוקי הפיזיקה, אפילו זכיתי פעם בכבוד הגדול שמאמר מדעי (ראו בסוף) יצטט מחקר שלי לצד זה של אחד מאבות תורת האבולוציה, ארנסט האקל:
היום, בעקבות חוות-דעת של רופא ישראלי בכיר, הגיע מחקרי לשוקת שבורה. אולי תעזרו לי?
א.
סימטריה היא אחד הקריטריונים החשובים במלאכת הטקסונומיה (תורת המיון). ככלל, צורות חיים גבוהות מצטיינות בצורות יותר מסובכות של סימטריה. לכל בעלי-החוליות, למשל, יש רק סימטריה בילטראלית (ימין-שמאל). שאר האסימטריות אינן אפשריות מפני שאברי החישה והאכילה שלנו חייבים להיות קבועים מלפנים ואברי ההפרשה מאחור. גם יכולת ההליכה שלנו שוברת את הסימטריה האנכית כי היא מחייבת כיוון יציבה מועדף: ראש למעלה, רגליים למטה. נותרו הימין והשמאל, שעכשיו חייבים להיות דווקא יותר ויותר סימטריים כאילוץ שמחייבת מהירות התנועה, ממש כמו במכוניות ומטוסים.
סימטריה בילטראלית זו היא אם כן נמוכה יותר מהסימטריה הרדיאלית (עיגולית) של התולעים, ועוד פחות מהסימטריה הספֶרית (כדורית) של יצורים חד-תאיים רבים. אבל, ממש כמו האסימטריות הפיזיקליות שמאזנות זו את זו ויוצרות סימטריה יותר גבוהה (CPT), גם האסימטריה המורפולוגית שלנו מאוזנת ע"י אסימטריה תנועתית: הדג, הזוחל או היונק מסוגלים להסתובב בכל רגע ולהפנות את פניהם לכיוון אותו הם תוקפים, או את אחוריהם לכיוון ממנו הם בורחים. התוצאה הכוללת היא סימטרית לחלוטין: המזון או בן/בת הזוג צריכים להיות לפניי (טוב, עד שאגיע אליהם), והטורף או ההפרשות – מאחוריי.
עד כאן תסכימו אתי שהכל די פשוט ומובן?
עכשיו בואו נרד אל צורה ירודה יותר של חיים, הספוגיים. זו תת-ממלכה (או על-מערכה) פרימיטיבית של יצורים רב-תאיים בעלי כושר תנועה ירוד או אף אפסי, כמו צמחים. יש טקסונומים המגדירים אותם בשם המזלזל "פַּרַזוֹאָה" (בעלי-חיים מדומים) בשל דמיונם לצמחים, אבל הרוב מעדיפים לכנותם בפשטות "אסימטריים." אסימטריה זו נובעת מהעובדה שהם "צומחים" במקום אחד ולכן מתאימים את עצמם לסביבתם הקבועה, שמדרך הטבע אינה סימטרית, בדומה לעץ הגדל על צלע הר, או שיח סמוך לסלע.
נחזור למעלה. שתי העל-מערכות המפותחות יותר בממלכת בעלי-חיים, המצטיינות בכושר תנועה, מוגדרות אף הן על פי הסימטריה החלקית שלהן: "רדיאטה" (העגולים) ו"בילאטריה" (הדו-צדדיים). לרדיאטה שייכים כל מיני תולעים עגולות, בעוד אנחנו שייכים לענף המכובד יותר של הבילאטריה (טוב, "מכובד" זה עניין יחסי כי אנחנו חולקים את הענף הזה עם התולעים השטוחות, החרקים והרכיכות). גם בענף זה מופיעה חלוקה אריסטוקרטית נוספת: פרוקי-הרגליים (חרקים, סרטנים ותולעים עגולות) קרויים "פרוטוסטומיה" (פֶּה ראשון) ואילו אנו בעלי-החוליות (יחד עם קווצי-העור כמו שושנות הים ו...שוב עוד כמה מיני תולעים) מתהדרים בענף המכובד יותר "דאוטרוסטומיה" (פה שני). הסיבה לכינויים אלה היא קצת עדינה ולכן אבקש לא להשמיע קולות זעזוע. זה הולך בערך כך: לרוב הבילאטריה יש מערכת עיכול, שזו כידוע המצאה מכובדת (לתולעים השטוחות, למשל, אין מערכת כזאת, וזו הסיבה שהן שטוחות: הן נאלצות לבצע את העיכול על פני שטח גופן). המצאה זו מציגה עוד חידוש גאוני, בדמות שני פתחים לצינור העיכול במקום האחד שהיה קיים עד אז: הפה לאכילה, ופי-הטבעת להפרשה.
איך מתפתחת מערכת עיכול פנימית זו? בשלב מוקדם מאוד של היותנו עוּבּרים, אנו כדור נחמד וסימטרי של תאים, שממנו נשברת הסימטריה בהדרגה. כאן ההבדל בין שתי הקבוצות: בעוברי הפרוטוסטומים (חרקים וכד') מופיע תחילה פתח הפה, שנעשה בהדרגה עמוק והופך למעי המתארך פנימה עד להיווצרות פי-הטבעת מהצד הנגדי, בעוד אנחנו הדאוטרוסטומים מתחילים דווקא עם פי-טבעת, ההולך ומעמיק לצד ההפוך עד שהוא נפתח בצורת פה.
(כן, לא ציפיתי שתאהבו לשמוע את זה. אבל ככל הזכור לי גם מהקטע של מוצאנו מאיזה קוף לא התלהבתם אבל בסוף הפנמתם. תתמודדו.)
ויחד עם זאת, אפילו ביונקים, ואפילו בפרימאטים, נראה לפעמים את חזרת הסימטריה הקדמית-אחורית. כך אצל החולד בעל צורת הגליל, המתקדם במחילות גם קדימה וגם ברוורס, וכך אצל קוף המנדריל הזכר, שצריך להפגין את הדומיננטיות הצבעונית שלו לכל צד. אכן אין כלל בלי יוצא מן הכלל ויש כאן הרבה מה לחקור.
ב.
היום התפרסמה חוות-דעת של פרופ' אלון פיקרסקי, מומחה לכירורגיה קולורקטאלית, לאמור, מתמצא היטב באנטומיה, בפיזיולוגיה ובפתולוגיה של החלחולת והרקטום על כל מדוויהם ותקלותיהם. העיתונים מדווחים כי פיקרסקי היה מעורב בניתוחים שעברו נתניהו ורעייתו ב"הדסה."
אבל חוות-דעתו של המומחה היום לא עוסקת בנתניהו או באשתו, שאותם בדק ללא ספק בקפדנות לפני שביצע בהם מה שביצע, אלא בפי-הטבעת והחלחולת של מחבל ורוצח-לכאורה, אסיר משדה-תימן, שהפציעות שעבר מידי סוהריו מדרדרים את שם ארצי לחרפה וביזיון בכל עיתוני העולם, וכל עיסוק בהם מקטין את הסיכוי שנזכה לראות אפילו אחד משבויינו בעזה שב אלינו בחיים.
את המסמך הבזוי הזה פרסם הרופא הטוב בלי שטרח לראות את המטופל. הוא חתם עליו בצורה סימטרית:
פרופ' אלון פיקרסקי אלון.
והא אני העני תמה: תגיד פיקרסקי, דאוטרוסטום על פי ייחוסך הפילוגנטי ופרוקטולוג על פי הכשרתך המדיצינית, מאיפה אתה חושב, מהראש או מהתחת?
