צוות המחלקה לגנטיקה של צמחים במכון וייצמן, בחזית בניין זיו, סביבות 1983. קרדיט: פרופ' עדי אבני.
הוי זיכרונות בשחור-לבן... המחלקה הזאת מתייחדת בעירוב הייחודי של מדענים ואנשי מעבדה בחלוקים לבנים עם גננים ועובדי שדה מורגלים בגשם ושרב. כאן נמשך בין השאר מחקרו ההיסטורי של אהרן אהרונסון באם החיטה הישראלית לצד פריצות-דרך בהבנת הגנום של שאר צמחי מאכל ובר, מהכלאות מנדליות עד ביולוגיה מולקולרית וחישובית. רבים מהצעירים המופיעים כאן הם כיום פרופסורים וראשי מחלקות בארץ ובעולם. זוכר את כולם באהבה ובהכרת-תודה ולחלקם כבר ייחדתי זיכרונות נוספים.
אז חי נפשי כי אני הבחור המשופם רביעי משמאל בשורה השנייה. למעלה בשורה החמישית, שלישית משמאל, נעמי אביבי-רגולסקי, שהמתנות שהביאה לחיי עד היום רבות מספור, ודי אם אזכיר שהיא ארגנה בביתה את ההרצאה הפומבית הראשונה שנתתי. זוכר בגעגועים את מעסיקי פרופ' קרל יעקב ז"ל (חמישי משמאל שורה שלישית), עבורו הייתי מכין עוברים של קיפודי-ים שהבאנו מחוף קיסריה. כן, גם זה היה במחלקה לגנטיקה של צמחים וממעבדתו צמחו לימים שניים מראשי המחלקה. ראש המחלקה דאז היה פרופ' עזרא גלון ז"ל (חמישי משמאל שורה רביעית). אתנו עוד הפלמ"חניק פרופ' משה (מוּסיק) פלדמן (שלישי משמאל שורה רביעית) ייבדל לחיים ארוכים. הוא היה נשוי לפסיכולוגית ילידת איטליה, ד"ר אדריאנה פלדמן ז"ל. אחותה התאומה היא פרופ' לידיה אביבי, גנטיקאית, שגרה בשכנות למוסיק ואדריאנה ופרסמה עם מוסיק כמה מאמרים. כשפגשתי פעם ראשונה את שתי התאומות היפהפיות האלה, שדיברו אתי בחום רגש לטיני ותנועות ידיים דרמטיות, הרגשתי כמו באופרה. העין נודדת ימינה ועכשיו נשבר הלב: ראשונה מימין בשורה השנייה יושבת שולמית בלייכמן ז"ל, שנרצחה עם אמה בידי מדען פסיכופט ועד היום לא נמצאה גופתה, ולמרבה המזל שרד הילד יבדל"א שהכרתי כפעוט בעגלה והקים משפחה. אחרון אחרון חביב, שלישי משמאל בשורה הראשונה, חברי פרופ' פייר גולובינוף, בנם של זוג הסופרים סרז' ו-אן גולון, מחברי סדרת רבי-המכר הבינלאומית "אנג'ליק". פייר יצא למסעות ברחבי העולם, צילם הרי געש מסוכנים, ועד קצווי תימן הגיע בחיפוש אחר יהודים. אכן מעללים מסמרי שיער. הייפלא כי נשא ברבות הימים תימנייה משובחת משעריים אף שנשאר גוי למהדרין?
כי החיים מרתקים יותר מכל ספרות.
